השבת האהובה על כולנו מסמלת את זמן המנוחה שהגיע סוף סוף לאחר עוד שבוע קשה מלא בעבודה, לימודים, ומשימות אחרות שהיה עלינו לסיים. כאשר כניסת שבת הולכת ומתקרבת אפשר ממש לחוש זאת באוויר; הרחובות מתרוקנים ומתמלאים בריחות נפלאים של מטעמים לארוחת השבת אליה מתכנסות משפחות בכל רחבי הארץ.
קצת על כניסת שבת
קודם כל, נפתח ונזכיר כי יש לזכור שזמן כניסת שבת שמופיע בלוחות השונים ובמדיה הוא הזמן המקובל להדלקת נרות. חשוב לציין, שזמן הדלקת הנרות אינו בהכרח זמן כניסת השבת שכן פעולת הדלקת הנרות מתבצעת כ- 24 דקות לפני השקיעה ולפני שעת הכניסה הרשמית של השבת. מתוך כל עולה השאלה, האם הדלקת הנרות מחייבת את האדם בשמירת השבת החל מאותו רגע או שיש לחכות עד לשקיעה?
קיימות שתי שיטות מקובלות למענה על שאלה זו:
- על פי השיטה הראשונה, שבת נכנסת בעת הדלקת הנרות כך שבעצם, האישה מקבלת את פני השבת בעצם מעשה הדלקת הנרות עצמו.
- על פי השיטה השנייה שנראה שדי עונה על השיטה הראשונה, מומלץ שלא לעשות כך בשל הסיכוי שניאלץ לבצע פעולות שהינן אסורות בשבת בזמן זה, במקום לנצל אותו לסגירת כל הפינות לפני כניסת שבת ותחילת מילוי מצוותיה. ניתן לבצע מלאכות עד מספר דקות לפני השקיעה, או עד שבבית הכנסת נאמר "מזמור שיר ליום שבת", שלאחריו השבת נכנסת לתוקף (כן, גם אם אין שקיעה עדיין).
אז למה בכל זאת מדליקים נרות לפני השקיעה?
נאמר כי קיימת מצווה מיוחדת לכניסת שבת שהיא בעצם 'תוספת שבת'. משמעות המצווה היא שיש להוסיף מהקודש על חול, ולקדש את השבת עוד לפני שנכנסה באופן רשמי. לכן, למרות שהשבת נכנסת בזמן השקיעה, מפרסמת הרבנות את זמני כניסת שבת לפני השקיעה כדי לאפשר לכל עם ישראל לקיים את מצוות תוספת השבת. הזמן שכתוב בלוחות בדרך כלל הוא עשרים וארבע דקות לפני השקיעה, כך שאפשר לקבל את השבת מאוחר יותר, אבל כמובן – לא מאוחר יותר מזמן שקיעת החמה.